רגולצייה חונקת

01/12/2015

פורסם בגלובס פורסם בגלובס

הממשלה נאלצה להציג בימים אלה מופע אבסורד, שבו היא נלחמת נגד עצמה. נחיל של פקידים-טכנוקרטים שעובדים לפי הספר, חברי-כנסת צדקנים, ארגונים טהרניים ולוביסטים סמויים, מנסים לכפות על הממשלה להגביר עוד יותר את הרגולציה על הפעילות הכלכלית בישראל, להמציא עטד תקנות ואיסורים, להגביל את המגזר העיסקי , ולפגוע במה שנותר מכלכלת השוק-ודווקא הממשלה עצמה מנסה לעמוד בפרץ, ולהציל אותנו מחיבוק הדוב של עצמה.

במופע האבסורד הממשלתי יש שתי מערכות שמתרחשות במקביל. המערכה האחת נוגעת למאבק נגד חוק ההסדרים לשנים 2015-2016 שעבר לאחרונה בכנסת. חוק ההסדרים, שנועד במקור לאזן את הוצאות המדינה מול הכנסותיה, סופג ביקורת עזה על שהוא כולל רפורמות שונות, שאינן קשורות למטרתו המקורית. חוק ההסדרים לתקציב הנוכחי משתרע על כ-300 עמודים,שכמחציתם מוקדשים ל"רפורמת הקרונפלקס" ביבוא המזון. זאת, בנוסף לרפורמות נוספות, כמו החלשת מועצת הלול, פתיחת שוק האשראי לחברות קטנות, השינוי במעמד היועצים הפיננסיים ועוד.

מידי שנה נשמעת קיתונות של טענות ומענות של חברי-כנסת, פקידים לשעבר ומומחים מטעם עצמם, על החוק- ש"מעביר רפורמות דורסניות במחטף, בלי שיד לח"כים זמן לדון בהם", "מעביר רפורמות בלי דיון ציבורי מעמיק" ו"עוקף את הדמוקרטיה".

האם מישהו מכל אלה שמזדעקים נגד החוק טרח לקרוא אותו? "רפורמת הקרונפלקס" נועדה לאפשר לעסקים לייבא לארץ מאות סוגי מזון, חלקם מאכלים בסיסיים, שכיום מוטלים עליהם אינספור מכסים, בדיקות ואישורים ביורוקרטיים. הרפורמה תוריד את יוקר המחיה , תקל על העניים ועל מעמד הביניים המידלדל, ובדרך תספק מקומות עבודה, בהם ליבואנים ולמחסנאים.

ומה היה קורה אם הרפורמה הייתה עומדת ל"דיון ציבורי מעמיק"? במקרה הטוב, פקידים נוקדנים, ממכונים שונים, היו מגיעים לכנסת ומעמיסים על הרפורמה תנאים ותקנות לרוב, ובמקרה הרע, הלוביסטים של חברות במזון הגדולות היו ממסמסים אותה כליל.

גם שאר הרפורמות בחוק נועדו להקל מעט את נחת זרועם של הרגולטורים . הרפורמה בענף הלול אמורה להחליש מעט את מועצת הלול אמורה להחליש מעט את מועצת הלול, גוף פקידותי אגרסיבי שמונע מאנשים פשוטים לגדל תרנגולת בחצרם, ולמכור ביצים למכולת השכונתית.

פתיחת שוק האשראי תבטל מסכת של איסורים ותקנות, שמונעים מעסקים שרוצים בכך לשבור את הקוואדרופול (מונופול של ארבעה) של חברות האשראי הגדולות, ולהנפיק לצרכן כרטיסי-אשראי משלהם בעמלות נמוכות ובתנאים נוחים. טוב עשתה הממשלה שהעבירה את הרפורמה במסלול המהיר של חוק ההסדרים, ומנעה דיונים מעיקים והתערבות של הלוביסטים של ויזה וישרכארט.

המערכה השנייה במחזה האבסורד היא המאבק על מתווה הגז הטבעי. ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה סדרת דיונים מיוחדת, באוירה של משפט שדה, כדי להכשיל את המתווה, שמיועד להבטיח אספקה של מקור אנרגיה נקי וזול זה לחברת החשמל ולאלפי מפעלים. אחרי הדיונים בוועדה הוגשו עתירות לבג"ץ.

ובינתיים, מידי מוצאי-שבת הארגונים מקיימים הפגנות קולניות נגד "שוד הגז". זהו מחזה אבסורד-דווקא בגלל שהמפגינים נגד המתווה, בניגוד למה שנאמר עליהם בפרסומים שונים, אינם בוגדים או אויבי המדינה, וגם לא מטומטמים. להיפך, הם אנשים אכפתיים שדואגים למדינה, ושמאמנים לטענות השגויות של עצמם, גם בגלל שהטענות אינן מופרכות לגמרי.

מתווה הגז באמת אינו אידיאלי. מחיר הגז אינו נמוך, כי חברות שרוצות גז אינן חותמות על חוזים נוחים עם מדינות קטנות ומבודדות באיזורים עתירי סיכון. ייתכן שבמדינה סקנדינבית או באוטופיה כלשהי היה עדיף לרכוש גז בהליך מסודר יותר ובמחיר נמוך יותר. אבל במציאות אין חלופה כזאת.

הבעיה האמיתית איננה העובדה שמישהו לא חתם על תת סעיף כזה או אחר, אלא דווקא ריבוי הסעיפים, התקנות והביורוקטיה. תחשבו על הנתון הבא: מספר הרגולטורים בישרל גדל ב15 השנה האחרונות פי ארבעה.

הרגולציה, ולא היעדר הרגולציה, היא זו שגרמה להאטת הבנייה ולמשבר הדיור, ומעלה את יוקר המחייה. רגולציית-יתר הופכת את חיינו למחניקים וללחוצים. עושים אותנו דומים לשחיין שמנסה לחתור, כשהוא מחזיק בידו ספר הוראות לשחייה. לשחיין הזה כדאי לזרוק את הספר, וגם להוריד כמה שיותר משקולות שנקשרו לידיו ולרגליו- כדי שלא יירד למצולות.

תגובות:

גידי קדוסי

29/02/2016

טבען של מערכות גדולות הוא שאינן מסוגלות לשלוט בשינויים התכופים שחלים בסביבה העסקית והחברתית וכדי להתמודד ולכאורה לא לאבד שליטה, מוקמים מנגנוני שליטה נוספים, רגולטורים..
רגולציה נאורה (כן, יש כזה דבר) צריכה להיות כזו שמסירה חסמים, מאפשרת פיתוח, ולא הרגולציה החונקת הקיימת.
איך עושים את זה???

שליחת תגובה: